בית המשפט העליון קבע בהרכב של שלושה שופטים כי מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים , חרף הקשיים המיוחדים אותם הוא מעורר ביחס למינויו לתפקיד שר בכלל, אינו מקים עילה משפטית להתערבות בו. השופטים דנציגר וג'ובראן צידדו בדחיית העתירה ואילו השופט הנדל טען כי יש לקבלה.

בית המשפט מצא כי העובדה שדרעי שימש בתפקידים בכירים במשרד הפנים בעת ביצוע העבירות אמנם טומנת בחובה משמעות סמלית ופגיעה נוספת באמון הציבור ביחס למינויו לתפקיד שר הכלכלה – אולם נפסק כי לא עלה בידי העותרת להוכיח כי התקיימה זיקה ישירה וברורה בין העבירות אותן עבר דרעי, על פי טיבן ומהותן, לבין תפקיד שר הפנים באופן ספציפי, מלבד זהות התפקידים.

כבוד השופט סלים ג'ובראן מציין בדבריו כי בטרם הושלמה כתיבת פסק הדין, עודכן בית המשפט בידי באי-כוח הצדדים בדבר חקירה המתנהלת נגד דרעי בגין חשדות שונים ונמצא כי אין חקירה זו רלבנטית לנושא עתירה זו, שעיקרה בסבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים, על רקע עברו הפלילי. השופט ניל הנדל היה בדעת מיעוט וכתב כי יש להורות על ביטול מינויו של דרעי לשר הפנים.